מאז יום שמחת תורה, בו שעטו אלפי מרצחים מהעיר עזה וגלילותיה ורצחו אלפים הי"ד וחטפו מאות יהודים, עיני כל ישראל נשואות את העיר עזה. חיילים מילואים מקימים בתי מדרש בתוככי העיר, ותמונות שלהם עטופים בטליתות חורכות את הרשת החברתית.

אך האם העיר עזה תמיד הייתה שייכת לעם ישראל? ההיסטוריון והחוקר ישראל שפירא מוכיח בבהירות ובידענות אינסופית בספרו "שלום לך עזה – בעקבות עזה היהודית", שכמעט לאורך כל ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל, התיישבות יהודית בעזה הייתה גם הייתה. 

כולנו מכירים את רבי ישראל נג'ארה,  המקובל והפייטן השיר המפורסם "י-ה ריבון עלם ועלמיא". מקום קבורתם נותר עלום והקסים בדורות האחרונים רבים, גדולי תורה וחסידות חיפשו להתפלל על קברו. גם מקום המבנה אותו החריב שמשון, וקברי התנאים שחיו בעזה ריתקו רבים.

רבי ישראל נג'ארה שימש כרבה של קהילת עזה עד פטירתו בשנת שפ"ה (1625). הוא נטמן בבית העלמין המקומי , להערכת כותב הספר "שלום לך עזה – בעקבות עזה היהודית", הוא אולי נקבר בתל-עזה, אולי בעלי מונטאר, אולי מדרום לעיר. לאחר פטירתו של רבי ישראל, כיהנו בתפקיד רבני הקהילה גם בנו רבי משה נג'ארה, וגם נכדו. 

אבל, ההיסטוריה היהודית של עזה מתחילה בשלהי ימי החשמונאים. כחמישים שנה ארכו ימי שלטון החשמונאים – עד לכיבוש הרומי של הארץ, כאשר גביניוס, מושל סוריה מטעם פומפיוס, החל משקם את עזה באתר חדש, מדרום לעזה הקדומה אך מרוחק כמוה מן הים, סביבות ארבעה קילומטרים. אז החלו לגור במקום מעט יהודים.

אמנם, כבר בימי בית שני וגם מעט לאחר מכן, נחשבה עזה עיר עוינת ליישוב היהודי בארץ ישראל.  לא זו בלבד אלא, גם מצוות התלויות בארץ לא חלו עליה, בהיותה עיר נוכרית. אך הקושי הזה היה תחילתה של פריחה יהודית בעיר שהגיעה בתקופת המשנה והתלמוד.

גב הספר

באותם שנים נוסדה בעיר קהילה יהודית גדולה למדי. עד לפני מספר שנים אפשר היה לראות על אחד העמודים במסגד הגדול של עזה, את הכתובת "חנניה בר יעקב" ביוונית ובעברית, ומעליה חקוקה מנורה, עם שופר בצידה האחד ואתרוג בצידה האחר. שריד מרשים מההתיישבות היהודית.

עזה הייתה באותן שנים עיר הנמל העיקרית של דרום הארץ. המסחר הביא סוחרים, ובהם איך לא, גם יהודים רבים. כך קמה בעזה-ים קהילה יהודית גדולה שעסקה במסחר בנמלה הסואן. בזמן דעיכתה של האימפריה הרומית שהוחלפה בביזנטית. וכך, למרות דעיכת המעצמה האזורית, הקהילה היהודית בעיר הדרומית דווקא ראתה פריחה מדהימה.

רצפת פסיפס גדולה ונאה שנמצאה על חוף הים, סמוך למזח של נמל עזה, מצאה את בית הכנסת הגדול שנמצא מאותה תקופה בארץ ישראל. בפסיפס מציירים בעלי חיים מאפריקה שכולם עטורים מדליונים. את התבליט המיוחד, מעטרת דמות פורטת בנבל  וסביבה חיות ג'ונגל טיפוסיות שנחשבו בישראל כחיות יקרות ערך, ומעליו מופיעות באותיות עבריות השם "דוד". 

על זאת ועוד נקודות רבות, בספר "שלום לך עזה – בעקבות עזה היהודית" של ישראל שפירא שמפוצץ במידע היסטורי מרתק.

רשימת נקודות מכירה של מגזין "שלום לך עזה" ההיסטורי והנדיר:

 רבבה בשומרון אצל  משה חיים וולף בתיאום>> 052-7568100 –

בני ברק >> רחוב חתם סופר ורחוב קהילות יעקב.  בטלפון  0527624311 או 0587624311 ואצאפ בלבד – בתיאום!

מודיעין עילית בבית המחבר בתיאום 0527115039

קרית אתא אצל הרב נועם  בתיאום>> 0545599784

ירושלים במוזיאון גוש קטיף רחוב שערי צדק 5 פתוח כל יום מ-10 בבוקר עד 18:00 בשכונת נחלאות ליד שוק מחנה יהודה. טלפון  02-6255456

אלעד >>> בעלי התוספות 26 0548435654 בתיאום 

פתח תקוה  מרכז העיר בתיאום >> 0547230174

העלות 10 ש"ח במזומן. המלאי מוגבל כל הקודם זוכה!

בהמשך נקודות מכירה נוספות בבית שמש, גבעת זאב וביתר עילית

ב-15 – ש"ח תוספת על משלוח תקבלו את המגזין בהזמנה ב'ראשית ירושלים'>> https://reshit.tickchak.co.il/54842?_ref=39082